הלם קרב בדרך כלל משוייך בתודעת הציבור לחיילים ואנשי כוחות הביטחון שחוו מראות וחוויות קשים במהלכם של קרבות. אולם רבים שוכחים את אנשי כוחות ההצלה, ובהם אנשי מד"א, הרואים מראות קשים בדרך שגרה ומפתחים סימפטומים דומים מאוד להלם קרב. גם הממסד מתקשה להכיר בהם, והתוצאה היא שאנו מפקירים לא פעם את האנשים המזנקים להצילנו בעת צרה
על מה אתם חושבים כאשר אתם שומעים את צמד המילים "הלם קרב"? בדרך כלל, נחשוב על חיילים החוזרים מזירות של קרבות קשים, וחיים את הקרב הקשה ותוצאותיו שוב ושוב: בחלומותיהם, בעת שמיעת רעשים, בהתפרצויות זעם בלתי נשלט ועוד. אלו חלק מהסימפטומים של הלם קרב, הידוע בספרות המקצועית כ"תגובת קרב".
אולם רבים מדי אינם יודעים כי הלם קרב אינו נחלתם של החיילים בלבד. גם אנשי כוחות ההצלה, ובראשם אנשי מד"א, מפתחים תסמינים של הלם קרב. הלם קרב במד"א הינו תופעה די רחבה, שלא נחקרה ולא נמדדה דיה.
כשחושבים על כך, זה הגיוני: אנשי כוחות ההצלה בכלל, ואנשי מד"א בפרט, חשופים יום יום ושעה שעה למראות קשים – בתאונות דרכים, בטיפול במצבי חירום, בזירות פשע, בתאונות עבודה המתרבות בארצנו ועוד. ועוד לא דיברנו בכלל על התמודדותם עם מתן מענה בזירות של פיגועים ונפילות של טילים ורקטות, שם הלחץ של המצב מתווסף על המראות הקשים והטרגדיות שהם רואים וחווים מקרוב.
אז כן, ישנה תופעה של הלם קרב במד"א – אבל החדשות העצובות הן שגם הממסד בקושי מכיר בבעיה ובתופעה. התופעה הזו לא נחקרת מספיק, ולא מוכרת מספיק, על אף שאנשי מד"א לא פעם זועקים את מצוקתם, ללא מענה מספק.
אם לחיילים ישנו אגף השיקום במשרד הביטחון, הרי שלאנשי מד"א אין כתובת ברורה לפנייה במקרי הלם קרב. הם מוצאים עצמם, לא פעם, פונים למוסד לביטוח לאומי, ונתקלים במקרים רבים של אטימות וחוסר הבנה למצבם.
על כולנו להבין, כולל רשויות המדינה, כי הלם קרב במד"א זו בעיה אמיתית. יש צורך לחקור את היקף התופעה, ולתת מענה ייעודי עבור אנשי כוחות ההצלה, בתמיכה פסיכולוגית וטיפול רב מערכתי, כולל סיוע למעגלים הקרובים של אנשי מד"א – על מנת למנוע את התופעה המסוכנת של הלם קרב במד"א, המאיימת על מצבם הנפשי והאישי לא רק של המצילים עצמם, אלא של בני משפחותיהם.
רק כך נדאג באמת לאלו שדואגים להצילנו בעת צרה, ולמנוע התאבדות או פגיעה של אותם אנשים יקרים שאינם מהססים לבוא לעזרה בזירות קשות ובכל שעות היממה. לאור הקרבתם, זה המינימום שאנו כחברה וכמדינה יכולים וצריכים לעשות עבורם.
