אנשים הסובלים מהלם קרב ופוסט טראומה נוטים להתפרצויות זעם ברמות שונות ובתכיפות משתנה, כיוון שהוויסות הרגשי שלהם השתבש והכעס שלהם גואה עד שהוא בלתי ניתן לשליטה. מה עושים? לצד טיפול נפשי קבוע המטפל בטראומה עצמה, ישנו מנעד רחב של טיפולים נגד התפרצויות הזעם עצמן – החל מטיפולים תרופתיים, דרך טיפולים הוליסטיים וטבעיים, ועד לתרגולת של מדיטציות שונות להרגעת הזעם
מכירים אדם הסובל מהלם קרב או פוסט טראומה? התופעה שכיחה מאוד בישראל, הן בגלל המצב הביטחוני והן בגלל המתח הכללי בו החברה הישראלית נמצאת בו בכבישים, באלימות ברחובות ובכל מקום. אם אתם מכירים אדם כזה – סביר להניח כי אתם מכירים אותו או אותה כאדם שיש לו או לה "פתיל קצר", הנוטה להתפרצויות זעם.
התפרצויות זעם הינן תופעה שכיחה מאוד בקרב הסובלים מהלם קרב ופוסט טראומה. הטראומה וההתמודדות היומיומית עמה, גם בסיוטי הלילה וגם במחשבות היומיומיות, מתישים מאוד את הלומי הקרב, העסוקים כל העת בטראומה עצמה וחיים אותה כל הזמן מחדש – מה שמפנה מעט מאוד משאבים רגשיים ונפשיים לתקשורת סבלנית עם הסביבה.
התפרצויות זעם כאלו יכולות לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים ובעוצמה משתנה: צעקות, נטייה לריב עם אנשים, ביטויים של אלימות, גרימת נזק לסביבה והתנהגות של הרס עצמי. פסיכולוגים המתמחים בטיפול בהלם קרב אומרים כי הזעם אמנם מופנה כלי חוץ, אולם למעשה מדובר בכעס עצמי ובביטוי של תסכול, שלא לומר זעקה לעזרה.
כמובן שהנטייה הזו של הלומי קרב ופוסט טראומטיים להתפרצויות זעם פוגעת מאוד ביכולתם לקיים חיי חברה ויחסים תקינים עם סביבתם, מבודדת אותם ומכניסה אותם למעגל בלתי נגמר של ניתוק חברתי ובדידות, אשר בתורם מגבירים את תחושת הכעס, התסכול והבדידות שלהם.
תופעה חמורה נוספת של התפרצויות זעם אצל הלומי קרב ופוסט טראומטיים, במיוחד התפרצויות זעם אלימות, היא הפיכת האלימות והכעס למציאות של שגרה גם עבור הקרובים ביותר אליהם – דבר העלול לגרום לטראומה בקרב המעגל הקרוב של הלומי הקרב.
המענה החשוב והמרכזי כנגד התפרצויות זעם של הלומי קרב ופוסט טראומטיים הינו טיפול נפשי בשורש הבעיה, כלומר בתגובה המתמשכת של המטופל לאירועים הטראומטיים אותם עבר. אולם יש גם מגוון רחב מאוד של טיפולים בסימפטום התפרצויות הזעם של הלומי הקרב – החל מטיפולים תרופתיים שונים, דרך טיפולים הוליסטיים וטבעיים להרגעת הכעס, ועד לתרגולת טכניקות שונות להרגעת מצב הרוח כגון מדיטציה ויוגה.
גם מסלול של קנאביס רפואי הפך לפופולארי מאוד להרגעת התפרצויות זעם של הלומי קרב ופוסט טראומטיים.
כמובן שכל טיפול חייב להיות בהנחיית איש מקצוע; טיפולים תרופתיים, לרבות קנאביס רפואי, צריכים להינתן על ידי רופא או פסיכיאטר; טיפולים טבעיים רצוי לבקש מאנשים מוסמכים היכולים להוכיח את הסמכתם ואת האפקטיביות של הטיפול אותו הם מציעים; ואילו יוגה ומדיטציה ניתן ללמוד על ידי מדריכים פרטיים או במסגרת חוגים קהילתיים שונים.
חשוב לטפל גם בטראומה עצמה, וגם בכעס הנלווה אליה. אסור להזניח זאת, על מנת שמעגלי הטראומה והבדידות הנלווית אליהם לא יתרחבו.
