חרדת הקורונה – תוספת לחרדות של הסובלים מהלם קרב ופוסט טראומה

הסובלים מהלם קרב ופוסט טראומה בדרך כלל יסבלו גם מחרדות המקשות על ניהול חיים תקינים, ומחזירות אותם אל רגעי האימה הפרטיים שלהם שוב ושוב במגוון רחב של סיטואציות. בימי ההסתגרות בבית עקב נגיף הקורונה נוספת לכך גם חוסר הוודאות הבריאותי והכלכלי כשכבת חרדה נוספת. ריחות, קולות, מקומות ותמונות עשויות לעורר את החרדות הללו בכל עת, וגם בלילות החרדות הללו באים לידי ביטוי בסיוטים. הבידוד מעצים את החוויות הללו. מה עושים? טיפול נפשי, תרופות ואפילו ספורט אתגרי יכולים לסייע

הלם קרב ופוסט טראומה הינם תופעה שהמודעות אליה, גם בעולם הרפואי וגם בתרבות הפופולרית, גדלה והולכת. נראה כי הנורמה החברתית, אשר בעבר השתיקה ושיתקה רבים מהסובלים מהלם קרב ופוסט טראומה, השתנתה וכעת גם החברה יותר פתוחה לשמוע את הסובלים ואת בעיותיהם.

אחת הבעיות הידועות והמוכרות ביותר הקשורות בהלם קרב ופוסט טראומה היא חרדות, לעיתים חרדות קשות וקיצוניות, המובילות את הסובלים מהן להסתגרות, להתקפי זעם, להתפרצויות ולשלל בעיות נפשיות ורפואיות אחרות. נראה כי משבר הקורונה העולמי מעצים את החרדות האלו, עם  הבידוד הכפוי שעל כולנו להיות בו כדי להימנע מהידבקות בנגיף, ובנוסף חוסר הוודאות הרפואי והכלכלי הנלווה למשבר זה מוסיף שכבה נוספת של חרדה לאלו שגם כך סובלים מחרדות גדולות.

החרדות הללו יכולות להתעורר בקרב הלומי קרב ופוסט טראומטיים במגוון רחב של סיטואציות, והם בדרך כלל יהיו קשורים לטראומה הבסיסית של הנפגע: ריחות, קולות, רעשים, מצבים חברתיים, מקומות ותמונות יכולות לעורר את החרדות ואת התגובות האוטומטיות הנלוות אליהן.

החרדות הללו לא עוזבות את הלומי הקרב גם בשנתם, והן פעמים רבות מיתרגמות גם לסיוטי לילה, נדודי שינה, עייפות כרונית ועוד. הבידוד, השהייה לבד בבית, לא רק שלא מצמצמת את התופעות הללו – אלא עלול להגביר אותן.

חרדות של הלומי קרב ופוסט טראומטיים פוגעות פגיעה קשה באיכות חייהם של הנפגעים, אבל גם באלו של הסובבים אותם. תופעות הלוואי של החרדות מהן סובלים הלומי הקרב מקרינות גם על בני משפחותיהם וחבריהם: הן מקשות על בילוי חברתי עמם, על התקשורת הבסיסית והיומיומית עמם – ולעיתים ההתפרצויות והאלימות הנלווים להתמודדות של הלומי הקרב עם חרדות גם משפיעות על בריאותם ונפשם של הסובבים אותם. אם לאותם הלומי קרב יש קרובי משפחה השוהים איתם בבידוד, אזי הם "הקו הראשון" הסופג את המנה המוגברת של החרדות המאפיינת את ימי הקורונה.

זאת ועוד: ישנם מחקרים המראים כי חשיפת בני משפחה לאורך זמן משמעותי לחרדותיהם של הלומי קרב ופוסט טראומטיים גורמת לבני המשפחה החשופים לכך לאמץ חלק מהחרדות הללו בעצמם, ובכך להפוך לחרדתיים בעצמם.

לכן, בכל פנייה לטיפול בבעיה – אשר בהגדרה הינו טיפול מתמשך וכוללני – צריך לבדוק איך מסייעים גם לסביבה הקרובה של הלומי הקרב הסובלים מחרדות, ולא רק לנפגע הלם הקרב עצמו.

סוגי הטיפולים בחרדות של הלם קרב ופוסט טראומה שייכים בדרך כלל למשפחת הטיפולים הפסיכיאטריים, אשר לא פעם מלווים הן בטיפול קוגניטיבי והן בטיפול תרופתי. אולם בשנים האחרונות נמצאו גם סוגים נוספים של טיפולים אפקטיביים למדי, בדמות פעילויות היוצרות חוויות חיוביות אצל המטופל ובני משפחתו – כגון ספורט אתגרי, צלילה, פעילות ימית, מוסיקה, אמנות, דרמה, פיתוח תחביבים ועוד.

ישנם מספר גורמים, ובהם עמותות שונות וחברות, אשר מטרתן היא פיתוח פעילויות המתאימות לסובלים מחרדות, כולל של הלומי קרב ופוסט טראומטיים. אחת מהן היא עמותת "טראומה פור גוד", המסייעת להלומי קרב בקרב יוצאי מערכות הביטחון וההצלה לקבל הכרה וסיוע מהמדינה, והמצויה בקשר עם גורמים ועמותות אחרות המציעות פעילויות ייעודיות להפגת מתח וחרדה.