השיתוק הפוליטי הישראלי אולי דוחה את הדיון הציבורי בישראל בסוגיות קריטיות כגון כלכלה וביטחון, אבל הוא משתק לחלוטין טיפול בבעיות אקוטיות שהוזנחו במשך שנים רבות. בשלהי כנסת ה-20 הוקמה השדולה הפרלמנטרית למען נפגעי הלם קרב, היא החלה לעבוד על הצעת חוק, אבל בינתיים הכנסת ה-21 חלפה, והקמת הממשלה בכנסת ה-22 מתעכבת. מי יסייע להלומי הקרב?

הפלונטר הפוליטי בישראל 2019 חסר תקדים, והוא כמובן דוחה את הדיון הפוליטי בבעיות בוערות של ביטחון וכלכלה, עד להקמת ממשלה, אשר נכון לכתיבת שורות אלו טרם הוקמה וגם לא נראית אחת באופק.

אבל בעוד שבעיות הביטחון והכלכלה של ישראל עולות לכותרות מכורח המציאות מדי פעם בפעם, בעיות אקוטיות אחרות מושתקות לחלוטין – כאלו שהוזנחו במשך שנים רבות. אחת מהן היא הלם הקרב בקרב יוצאי הצבא, כוחות הביטחון וההצלה בישראל.

בשלהי הכנסת ה-20, בסוף שנת 2017, הוקמה לראשונה בישראל השדולה הפרלמנטרית בכנסת למען נפגעי הלם הקרב בישראל. ישיבת הפתיחה, בראשה עמדו יושבי ראש השדולה, ח"כ שרן השכל מסיעת הליכוד וח"כ אכרם חסון מסיעת "כולנו", היתה ישיבת טעונה וקשה: עשרות הלומי קרב הגיעו וזעקו את מצוקתם, סיפרו על הקשיים ועל דרך החתחתים שהם עברו ועוברים בהתמודדות מול הרשויות השונות, ובעיקר מול אגף השיקום במשרד הביטחון.

באותו ישיבת פתיחה של שדולת נפגעי הלם קרב בכנסת, גם נמסרו נתונים: כ-50,000 בקשות להכרה בהלם קרב הוגשו עד כה למערכת הביטחון, אולם רק כ-10% אושרו. כלומר, ישנם למעלה מ-45,000 אנשים הטוענים כי הם סובלים מהלם קרב, שאינם זוכים לטיפול כלשהו מטעם המדינה.

יו"ר עמותת "טראומה פור גוד", אורן אור ביטון, מפקד ולוחם לשעבר ביחידת המסתערבים של מג"ב, סיפר בישיבת השדולה הראשונה את סיפורו האישי ודיבר על הצורך בסיוע פרטני מותאם אישית לצרכי הלוחמים, אשר כעת מקבלים, אם בכלל, מענה לא מתאים דרך מחלקות פסיכיאטריות רגילות. ביטון, הפעיל מאוד בתחום, נפגש עם ח"כ אבי דיכטר ואחרים כדי לקדם את הנושא.

שדולת נפגעי הלם קרב בכנסת החלה, על בסיס הממצאים מהדיון הראשון, לגבש הצעת חוק להקמת בית חולים ייעודי לנפגעי הלם קרב. אחת הטענות המרכזיות שהועלו על ידי הלומי הקרב היתה שהם מטופלים במחלקות הרגילות לבריאות הנפש, שלא נותנות להם מענה מתאים ומותאם אישית לבעיותיהם.

כעת גורלו של החוק, ושל השדולה כולה, אינו ברור. ישראל 2019 מצויה בפלונטר פוליטי שמחסל כל סיכוי לקידומו בקרוב של החוק הזה, ושל האג'נדה לקידום הטיפול בהלומי קרב בכללותה. הכנסת ה-21 נבחרה באביב 2019 והתפזרה בהיעדר ממשלה, הכנסת ה-22 נבחרה ועדיין אין ממשלה – ובינתיים הגירעון הכלכלי של ישראל תופח ואין מענה להלומי הקרב.

בשעת כתיבת שורות אלו, טרם הוקמה מחדש שדולת נפגעי הלם קרב בכנסת ה-22. לא ברור בכלל אם הכנסת ה-22 תאריך ימים, שכן התיקו הפוליטי לא מראה סימנים של התייצבות שלטונית קרובה.

אבל השיתוק הפוליטי לא מעלים את הבעיה: הלומי הקרב עדיין במצוקה, הפוסט טראומה של תושבי עוטף עזה מתרחבת, והזנחתם נמשכת.

חשוב להקים מחדש את שדולת נפגעי הלם קרב בכנסת הנוכחית, ולקדם שורה של חוקים למען נפגעי הלם הקרב – בית חולים ייעודי, הקלה בקבלת קנאביס רפואי, ואולי גם הקמת רשות נפרדת לטיפול בהלם הקרב והפוסט טראומה בישראל, שתאגד תחתיה את כל הגופים המטפלים, ותוציא את הנושא מידיו של משרד הביטחון.

על מנת שזה יקרה, דרוש שלטון מתפקד בישראל. גם בגלל זה, זהו צו השעה.